פרק קל
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה. ב אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי: תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת– לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי. ג אִם-עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ– אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד. ד כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה– לְמַעַן, תִּוָּרֵא. ה קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי; וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי. ו נַפְשִׁי לַאדֹנָי– מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר. ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה: כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת. ח וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל– מִכֹּל, עֲוֺנֹתָיו.
