"הקשיבה"

א לַמְנַצֵּחַ עַל-מָחֲלַת, מַשְׂכִּיל לְדָוִד.
ב אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ, אֵין אֱלֹהִים;
הִשְׁחִיתוּ, וְהִתְעִיבוּ עָוֶל– אֵין עֹשֵׂה-טוֹב.
ג אֱלֹהִים– מִשָּׁמַיִם, הִשְׁקִיף עַל-בְּנֵי-אָדָם:
לִרְאוֹת, הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל– דֹּרֵשׁ, אֶת-אֱלֹהִים.
ד כֻּלּוֹ סָג, יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ: אֵין עֹשֵׂה-טוֹב; אֵין, גַּם-אֶחָד.
ה הֲלֹא יָדְעוּ, פֹּעֲלֵי-אָוֶן: אֹכְלֵי עַמִּי, אָכְלוּ לֶחֶם; אֱלֹהִים, לֹא קָרָאוּ.
ו שָׁם, פָּחֲדוּ פַחַד– לֹא-הָיָה-פָחַד:
כִּי-אֱלֹהִים–פִּזַּר, עַצְמוֹת חֹנָךְ; הֱבִשֹׁתָה, כִּי-אֱלֹהִים מְאָסָם.
ז מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן, יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל:
בְּשׁוּב אֱלֹהִים, שְׁבוּת עַמּוֹ; יָגֵל יַעֲקֹב, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.