"הקשיבה"

א לַמְנַצֵּחַ עַל-ידיתון (יְדוּתוּן); לְאָסָף מִזְמוֹר.
ב קוֹלִי אֶל-אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה; קוֹלִי אֶל-אֱלֹהִים, וְהַאֲזִין אֵלָי.
ג בְּיוֹם צָרָתִי, אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי:
יָדִי, לַיְלָה נִגְּרָה–וְלֹא תָפוּג; מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי.
ד אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה; אָשִׂיחָה, וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה.
ה אָחַזְתָּ, שְׁמֻרוֹת עֵינָי; נִפְעַמְתִּי, וְלֹא אֲדַבֵּר.
ו חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם– שְׁנוֹת, עוֹלָמִים.
ז אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי, בַּלָּיְלָה: עִם-לְבָבִי אָשִׂיחָה; וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי.
ח הַלְעוֹלָמִים, יִזְנַח אֲדֹנָי; וְלֹא-יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד.
ט הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ; גָּמַר אֹמֶר, לְדֹר וָדֹר.
י הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל; אִם-קָפַץ בְּאַף, רַחֲמָיו סֶלָה.
יא וָאֹמַר, חַלּוֹתִי הִיא– שְׁנוֹת, יְמִין עֶלְיוֹן.
יב אזכיר (אֶזְכּוֹר) מַעַלְלֵי-יָהּ: כִּי-אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ.
יג וְהָגִיתִי בְכָל-פָּעֳלֶךָ; וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה.
יד אֱלֹהִים, בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ; מִי-אֵל גָּדוֹל, כֵּאלֹהִים.
טו אַתָּה הָאֵל, עֹשֵׂה פֶלֶא; הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ.
טז גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ; בְּנֵי-יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה.
יז רָאוּךָ מַּיִם, אֱלֹהִים–רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ; אַף, יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת.
יח זֹרְמוּ מַיִם, עָבוֹת–קוֹל, נָתְנוּ שְׁחָקִים; אַף-חֲצָצֶיךָ, יִתְהַלָּכוּ.
יט קוֹל רַעַמְךָ, בַּגַּלְגַּל–הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל; רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ.
כ בַּיָּם דַּרְכֶּךָ–ושביליך (וּשְׁבִילְךָ), בְּמַיִם רַבִּים; וְעִקְּבוֹתֶיךָ, לֹא נֹדָעוּ.
כא נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ– בְּיַד-מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.