"הקשיבה"

א לַמְנַצֵּחַ אַל-תַּשְׁחֵת; מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר.
ב הוֹדִינוּ לְּךָ, אֱלֹהִים–הוֹדִינוּ, וְקָרוֹב שְׁמֶךָ; סִפְּרוּ, נִפְלְאוֹתֶיךָ.
ג כִּי, אֶקַּח מוֹעֵד; אֲנִי, מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט.
ד נְמֹגִים, אֶרֶץ וְכָל-יֹשְׁבֶיהָ; אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה.
ה אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים, אַל-תָּהֹלּוּ; וְלָרְשָׁעִים, אַל-תָּרִימוּ קָרֶן.
ו אַל-תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם; תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק.
ז כִּי לֹא מִמּוֹצָא, וּמִמַּעֲרָב; וְלֹא, מִמִּדְבַּר הָרִים.
ח כִּי-אֱלֹהִים שֹׁפֵט; זֶה יַשְׁפִּיל, וְזֶה יָרִים.
ט כִּי כוֹס בְּיַד-יְהוָה, וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ– וַיַּגֵּר מִזֶּה:
אַךְ-שְׁמָרֶיהָ, יִמְצוּ יִשְׁתּוּ; כֹּל, רִשְׁעֵי-אָרֶץ.
י וַאֲנִי, אַגִּיד לְעֹלָם; אֲזַמְּרָה, לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.
יא וְכָל-קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ; תְּרוֹמַמְנָה, קַרְנוֹת צַדִּיק.