"הקשיבה"

א לַמְנַצֵּחַ עַל-הַשְּׁמִינִית, מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב הוֹשִׁיעָה יְהוָה, כִּי-גָמַר חָסִיד: כִּי-פַסּוּ אֱמוּנִים, מִבְּנֵי אָדָם.
ג שָׁוְא, יְדַבְּרוּ–אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ: שְׂפַת חֲלָקוֹת–בְּלֵב וָלֵב יְדַבֵּרוּ.
ד יַכְרֵת יְהוָה, כָּל-שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת– לָשׁוֹן, מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת.
ה אֲשֶׁר אָמְרוּ, לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר–שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ: מִי אָדוֹן לָנוּ.
ו מִשֹּׁד עֲנִיִּים, מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים:
עַתָּה אָקוּם, יֹאמַר יְהוָה; אָשִׁית בְּיֵשַׁע, יָפִיחַ לוֹ.
ז אִמְרוֹת יְהוָה, אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת:
כֶּסֶף צָרוּף, בַּעֲלִיל לָאָרֶץ; מְזֻקָּק, שִׁבְעָתָיִם.
ח אַתָּה-יְהוָה תִּשְׁמְרֵם; תִּצְּרֶנּוּ, מִן-הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם.
ט סָבִיב, רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן; כְּרֻם זֻלּוּת, לִבְנֵי אָדָם.