"הקשיבה"

א  לַמְנַצֵּחַ עַל-הַגִּתִּית,    מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב  יְהוָה אֲדֹנֵינוּ–    מָה-אַדִּיר שִׁמְךָ, בְּכָל-הָאָרֶץ;
אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ,    עַל-הַשָּׁמָיִם.
ג  מִפִּי עוֹלְלִים, וְיֹנְקִים–    יִסַּדְתָּ-עֹז:
לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ;    לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב, וּמִתְנַקֵּם.
ד  כִּי-אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ,    מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ–
יָרֵחַ וְכוֹכָבִים,    אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה.
ה  מָה-אֱנוֹשׁ כִּי-תִזְכְּרֶנּוּ;    וּבֶן-אָדָם, כִּי תִפְקְדֶנּוּ.
ו  וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט, מֵאֱלֹהִים;    וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ.
ז  תַּמְשִׁילֵהוּ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ;    כֹּל, שַׁתָּה תַחַת-רַגְלָיו.
ח  צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם;    וְגַם, בַּהֲמוֹת שָׂדָי.
ט  צִפּוֹר שָׁמַיִם, וּדְגֵי הַיָּם;    עֹבֵר, אָרְחוֹת יַמִּים.
י  יְהוָה אֲדֹנֵינוּ:    מָה-אַדִּיר שִׁמְךָ, בְּכָל-הָאָרֶץ.