אסתר ביילה בת מאיר טוביה
א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת; מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר.
ב נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים; בְּיִשְׂרָאֵל, גָּדוֹל שְׁמוֹ.
ג וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ; וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן.
ד שָׁמָּה, שִׁבַּר רִשְׁפֵי-קָשֶׁת; מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה.
ה נָאוֹר, אַתָּה אַדִּיר– מֵהַרְרֵי-טָרֶף.
ו אֶשְׁתּוֹלְלוּ, אַבִּירֵי לֵב– נָמוּ שְׁנָתָם;
וְלֹא-מָצְאוּ כָל-אַנְשֵׁי-חַיִל יְדֵיהֶם.
ז מִגַּעֲרָתְךָ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב; נִרְדָּם, וְרֶכֶב וָסוּס.
ח אַתָּה, נוֹרָא אַתָּה–וּמִי-יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ; מֵאָז אַפֶּךָ.
ט מִשָּׁמַיִם, הִשְׁמַעְתָּ דִּין; אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה.
י בְּקוּם-לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים– לְהוֹשִׁיעַ כָּל-עַנְוֵי-אֶרֶץ סֶלָה.
יא כִּי-חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ; שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר.
יב נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם: כָּל-סְבִיבָיו–יֹבִילוּ שַׁי, לַמּוֹרָא.
יג יִבְצֹר, רוּחַ נְגִידִים; נוֹרָא, לְמַלְכֵי-אָרֶץ.